מודל הבבושקות

לומדים לנהל את הרגשות שמנהלים אותנו

** לחצו כאן להורדה של מודל הבבושקות - הפתרון**

מהו "הטבע שלנו"? והאם בכלל ניתן לשנות אותו? או לפחות את ההתנהגות שלנו
 תרפיית "מודל הבבושקות", היא שיטה טיפולית חדשה, פרי פיתוחו של אסף יערי, מטפל מוסמך מומחה מאונ' ניו יורק
השיטה החדשה, גובשה בקליניקה, כתוצאה מאינסוף מפגשים עם אנשים מתוסכלים שלא זוכים לחיות חיי חופש רגשיים, שלפי מודל הבבושקות זה נובע מהעובדה ש"הם לא הם" כלומר שכמו הבבושקות, מישהו בתוכם שולט בתגובות הרגשיות 
שלהם, ולא "הם" הנוכחיים

 

מקרים אלו, ורבים רבים מהריבים הזוגיים ששמע בטיפול הזוגי, כמטפל מומחה, שלחו את אסף לנסות להבין "מה בעצם קורה פה ולמה התגובות הרגשיות היומיומיות הככ מוגזמות??. האם זה באמת אסון שמישהו "חותך" אותנו בכביש? לא מגיש לנו אוכל בזמן? מבקש שנחלוק איתו משהו ששלנו? מעליב אותנו? למה אנחנו כ"כ כועסים וכ"כ מהר? וכו וכו...

למרות השכלתו הנרחבת ונסיונו הקליני העצום, בהיעדר כלים מתאימים לנתח את התגובות והטלטלות הרגשיות, שאפיינו תקופה זו נאלץ אסף (בעונג כמובן) לפתח כלים חדשים, או בעצם מודל התנהגותי חדש, "מודל הבבושקות" שיסביר מה

קורה מסביב.

מסתבר, שהמודל החדש מסביר היטב גם את עולם האהבה והזוגיות המורכב, מקנה כלים חדשים להתמודד עם קונפליקטים עם בני הזוג, עם חינוך ילדים מתבגרים, מסייע לניתוח והתמודדות עם קולגות בעבודה ובכלל, מקנה כלים שמסייעים לכולנו לחיות חיים יותר מאוזנים בתגובות שלנו (למשל בכביש, בתור בקופ"ח, בבנק, בדייט), יותר בריאים (כעס מקצר חיים) ויותר חופשיים לבחור את התגובות שלנו בכל מקרה ולא "אני חייב להגיב כך...". 

כמו שאומר אסף בקליניקה ובהרצאות שלו: "ברגע שנבין למה אנחנו מרגישים רגש עז (פחד, צער, כעס, חוסר אונים, יאוש) ונבין איזו תגובה זה מעורר בנו ולמה, יגיע הזמן לשלוט ברגשות ובתגובות שלנו, שעד היום שלטו בנו...ולא תמיד לטובתנו". זהו מודל הבבושקות שפיתח אסף יערי.  

"מודל הבבושקות", ככל השיטות הטיפוליות, גם "מודל הבבושקות" נשענת על שורשים עתיקים כימי האנושות, מאז שהאדם, מתישהו בזמן, התחיל להתבונן בסקרנות פנימה, בנסיון להבין את עצמו וההתנהגות של אחרים סביבו (זוגתו, חבריו, ילדיו)

בבסיס שיטה זו, עומדת התפיסה שאנו עשויים שכבות שכבות, כמו קליפות של עץ, או כמו בצעצוע החביב מרוסיה, המטריושקה (הקרוי בעברית "בבושקה") בו יש סט של בובות סבתא עטויות מטפחת המחייכות בחביבות, זו בתוך זו. 

הבובות הנתונות זו בתוך זו, מייצגות את התקופות השונות בחיינו כך:

א. הקטנה (גם הפנימית) ביותר היא בגילאי הינקות  לידה עד גיל 3
ב. השניה, העוטפת אותה, מייצגת את הילדות שלנו, והיא מגילאי 3 עד 10 לערך
ג. השלישית, העוטפת את שתיהן, מייצגת את הנערות והבגרות הצעירה, היא מגיל 10-20 
ד. הרביעית, העוטפת את שלושתן, מייצגת את בגרות הביניים, והיא מגיל 20-30
ה. החמישית, מייצגת את הבגרות הבשלה והיא מגיל 30-40
וכן הלאה

כל שלב מייצג שלב ספציפי בהתפתחות שלנו. 

בכל שלב בחיים, מתפתחים בנו כישורים ומיומנויות גופניות, מוטוריות, קואורדינטיביות, שכליות ו רגשיות אחרות. 

בכל שלב, אנחנו לומדים להתנהל בסביבה שמקיפה אותנו (משפחה, גן, בי"ס, צבא, עבודה) עם כוחות שתומכים בנו וגם כוחות שמתנגדים לנו.

לפי "מודל הבבושקות", כל חוויה רגשית חזקה, חיובית או שלילית, כל קונפליקט בו רצינו משהו ולא קיבלנו, כל פעם שציפינו למשהו והמציאות היתה אחרת, כל תסכול עז שחווינו, יאוש, צער  חוסר אונים - הופך להיות "הטייס האוטומט" שלנו, הלוא הוא הטבע שלנו. איך שאנחנו מגיבים תוך אלפית שניה בלי לבחור. 

גם כל הצלחה מסחררת שחווינו נחרטת בנו, אבל פחות בדרמטיות שכן הטבע שלנו, הטייס האוטומט שלנו, התגובות הרגשיות החזקות שלנו (למשל פחד) נוצר כדי להגן עלינו מטעויות קשות, פציעות וכד.

לכן, התוצאה היא, שבחיי היומיום שלנו, כשעולה בנו רגש עז כלשהו (חתכו אותי בכביש) התודעה שלנו מייד מסתנכרנת, עם הפעם הראשונה בו חשנו רגש כזה, לרוב באחת משלוש הבבושקות הראשונות. 

היות והטבע מניח, שהפרט שרד את הפעם הקודמת בו הוא הרגיש רגש שכזה, שאחרת לא היה חי כיום להרגיש את זה שוב, הטבע מנחה אותנו להגיב אוטומטית באותה צורה, באותה עוצמה ובאותם כלים שהגבנו אז. בדיוק באותם כלים. זה הטייס האוטומט לפי מודל הבבושקות. 

אז מה בעצם הבעיה

שלמשל, אם מדברים על רגש בשם "בהלה" והתגובות הקשורות בו - הפעם הראשונה שנבהלנו, היתה כנראה בגיל שנתיים-שלוש...והכלים שהיו לנו אז היו לקפוא במקום, לקפוץ אחורה ולצעוק "אמא". הכלים היו נפלאים אז ותואמים תינוק חלש או ילד צעיר ופגיע הנשען על הגנה וסיוע חיצוני....ובודאי אינם תואמים אדם מבוגר עם סט כלים שונה לחלוטין...וטווח תגובות אחר לגמרי.. נכון?


אבל האוטומט שלנו, או הטבע שלנו, אינו מבדיל בין חייל עם נשק או תינוק. התגובה האוטומטית צבוא תמיד מהבבושקה הראשונה בה חשנו את הרגש הספציפי. לכן, גם חייל בסיירת יקפוץ לאחור ויצעק "אמא" שיבהל...אחר כך, כעבור שניה או שתיים, אולי יגיב אחרת.

לתגובה השניה, המאוחרת, נקרא "טבע שני" והיא כלי פנטסטי להתנהלות רגשית מיטבית בעולם.

כך:

אבל קודם, קצת על הבבושקה, מויקיפדיה:

מַטריוֹשקָה (ברוסית: Матрёшка) נגזר מהשם מטריונה שהיה אחד מהשמות הנפוצים בתחילת המאה העשרים. 
בעברית מכונה גם בבושקה, מרוסית:(Бабушка, סבתא) 
הבבושקה היא סדרה של בובות חלולות, עשויות עץ, הנתונות זו בתוך זו.

המטריושקה החיצונית היא הבובה הגדולה ביותר, ובתוכה בובה נוספת, קטנה ממנה במקצת כך שתוכל להיכנס בתוך הבובה הגדולה. בתוך המטריושקה הקטנה יותר נמצאת בובה קטנה קצת יותר, וכן הלאה. כל אחת מן הבובות, פרט לפנימית ביותר עשויה משני חלקים: עליון ותחתון. החלק העליון מעוגל ומזכיר צורה של ראש וכתפיים, החלק התחתון שטוח ומאפשר עמידה יציבה של הבובה על השולחן. במטריושקה טיפוסית יש בין ארבע לשבע בובות הנתונות זו בתוך זו. הבובה הפנימית ביותר (שהיא גם הקטנה ביותר) אינה חלולה. המטריושקה המסורתית היא בדמות של אישה החובשת על ראשה מטפחת.

היסטוריה:
המטריושקה, שצורתה החיצונית מבוססת על בובה יפנית, נחשבת לסמל בעיני העם הרוסי. בשלהי המאה ה-19 החלו לייצר אותה גם ברוסיה. בובת מטריושקה הוצגה לראשונה בתערוכה העולמית בפריז בשנת 1900. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התגבש עיצובה הנוכחי.

מקור השם:
השם Матрёшка ("מטריושקה") נגזר מהשם הרוסי נשי Матрёна ("מטריונה"). מקור שם זה הוא מן המילה הלטינית , שפירושה "אמא". דמות המטריושקה מעוצבת כמו אמא טובת לב, בריאה ושמנמנה.

 

לכל רגש קיימת בבושקה בה נולד לראשונה. לכן גם בהתאם, התייחסותנו הרגשית בהתאם לגיל בו זה הופיע לראשונה. אם זה הופיע לראשונה בגיל ינקות – נגיב רגשית כתינוקות, אם בילדות – נגיב רגשית כילדים ואם בנערות – נגיב רגשית כנערים. גם הפחדים קשורים במדוייק למנגנון הזה וליכולות שאין לנו – בגיל הספציפי של הבבושקה המדוייקת הקשורה
לפחד הספציפי. עוד נדגים בהמשך

 

שמתעורר בנו רגש, זה יהיה הטבע הראשון שלנו. הטייס האוטומטי
אבל כמו בחוקי התנועה או כשאנחנו צרכים לשירותים באמצע הרחוב, זו לא בהכרח תהיה התגובה שלנו בפועל (טבע  שני), או ההתנהגות שלנו – אותה אנחנו יכולים לבחור (טבע שני או אפילו שלישי)

מה עושים אחרי שהבנו מה הוא "מודל הבבושקות" וכיצד פועל
א. מודל "בחזרה להווה" - מכניסים "שניית מחשבה" בין הרגש השלילי לפעולה.
ב. שינוי התנהגותי לטווח הארוך כדי לצמצם הופעת רגשות שליליים.


א. מודל הבבושקות - מודל בחזרה להווה

לימוד ותרגול המודל מאפשר לנו להתנהג "כמו שאני עכשיו" ולא באחד הגילאים  שהייתי פעם (תינוק/ת, ילד/ה או נער/ה) אליהם "חזרתי בזמן" ע"י "הטייס האוטומטי" שמכתיב לי בלי בחירה, לכאורה, התנהגות רגשית שאינה ראויה ואינה תואמת את גילי/מעמדי הנוכחי:

א.1 זיהוי "מי מנהל אותי עכשיו איזה גיל אני עכשיו ואיזו התנהגות אוטומטית "קפצה לי" כתגובה
אולי תינוק רעב שהאוכל מאחר להגיע או אולי תינוק שבוכה ולא מתייחסים אליו
אולי תינוק שנבהל מרעש חזק או אולי תינוק שתמיד ניחמו אותו בחלב מתוק
אולי תינוק שלא מקבל מספיק חיבוקים או אולי תינוק מפוחד שרבים מעל ראשו
אולי ילד שגדל בבית שהרגיש עני או אולי ילד שלקחו לו משהו ששייך רק לו
אולי ילד שחייב להתקלח/לצחצח או אולי ילד שאסור לו לאכול ממתקים
אולי נער שמקנא בילד עשיר אחר או אולי נער שגדל בבית ציני וביקורתי מדי
אולי נער לא מקובל/דחוי או אולי נער שהוא היחיד בלי בתזוג בכיתה

 

א.2 דיון עם הגיל הנוכחי שלי (אדם בוגר שיכול לבחור) "ומה אתה אומר
דיון דמיוני, אבל מאד מציאותי: "אם הייתי מתנהג לפי הגיל הנוכחי שלי, מה הייתי עושה?", "האם אני יכול לבחור התנהגות אחרת?"

 

א.3 דיון עם סוג התנהגות אחר, לא אוטומטי אלא נבון, מושכל, חכם
"האם זו הגרסה הכי מוצלחת שלי?",
מה הייתי מייעץ לחבר לעשות עכשיו במקומי?" "לילדים שלי?", אם הייתי גיבור ריאליטי והייתי מצולם עכשיו, איך הייתי פועל או האם זה רלוונטי עוד 3 חודשים

                                            
ב. שינוי התנהגותי לטווח הארוך

קודם כל חייבים להבין ולהפנים שאי אפשר להילחם ברגש. בשום רגש. למה
כי רגש הוא תחושה ואילו "להילחם" זה שכלי/רציונאלי. אלו מישורים מקבילים

רגש הוא לא מתוכנן...הוא עולה כהרף עין ומייצר דחף לפעולה (אימפולס) ללא שום שיקול דעת. "טייס אוטומטי"

מלחמה, היא דבר שכלי ומתוכנן...כך בקונפליקט כלכלי, פוליטי, מסחרי, תרבותי, דתי, זוגי, משפחתי, בין-אישי וכד'. למשל במלחמה צבאית, יש בחירה של אסטרטגיה וטקטיקה, קרקע/אוויר/ים/שילוב, בחירה של כלי נשק ספציפיים, עיתוי, עוצמת התקיפה ועוד פרמטרים שהם לגמרי שכליים.
 

ב.2 אין להילחם/לסתור רגש אלא ללמוד מה לעשות איתו
אם נילחם ברגש שלילי נקבל תוצאה הפוכה, שכן להלחם זה גם שלילי, אז החיבור שלהם רק מגדיל את התגובה שאנחנו רוצים לשנות ועוד עלול להקפיץ "טייס אוטומטי" חדש בנוסף...ביטויי "מלחמה ברגש" שלעולם לא עובדים, הם למשל: "אתה חייב להרגע", "זו לא סיבה להתעצבן", "אותי זה לא היה מעליב", "אל תפחד" וכו'.

ב.2 יש להגדיל את מגוון התגובות העומדות לרשותנו, לבחירתנו: 
עם הזמן כדאי לתרגל שיטות ריפוי כמו "להגיד את הרגש" בקול רם, ללמוד תקשורת מקרבת, להפנים ש"זה למענו, לא נגדי", ללמוד לסלוח להורים שלנו שבוודאי טעו אבל עשו את מיטבם, להפנים שכיום אנחנו לא מתחת גיל 20 ושולטים כמעט לחלוטין בחיינו ובאמצעים שלנו, אנחנו כבר הורים בעצמנו וראוי שנהווה דוגמא, כבר מזמן לא "בהישרדות" או חסרי אונים, לתת לצד השני לבחור בין 3 אופציות נעימות וכו'.

ב.3 עם מודעות מתקנת, מחזקים עוצמות במקום להילחם בחולשות
אי אפשר להלחם בעצלנות = אפשר להעצים חריצות
אי אפשר להלחם בפחד = אפשר להעצים בטחון ואמונה
אי אפשר להלחם בעקשנות = אפשר להעצים פשרנות
אי אפשר להלחם בקמצנות = אפשר להעצים נתינה
אי אפשר להלחם בכעס = אפשר להעצים אהבה, חמלה, אמפטיה
אי אפשר להלחם בעצבים/קוצר רוח = אפשר להעצים שליטה וסובלנות
אי אפשר להלחם בחושך = אפשר  להעצים אור וכו

** לחצו כאן להורדה של מודל הבבושקות - הפתרון**

ייעוץ זוגי, אהב נכזבת, משבר זוגי