אסף יערי. יועץ מומחה (NYU) לאהבה וזוגיות
מטפל זוגי ויועץ למציאת זוגיות מאושרת, המתמחה בזוגות במשבר וביחידים רציניים שבשלים לזוגיות ארוכת טווח. מפתח מודל הבבושקות לניהול רגשות שעד היום ניהלו אותנו...מפתח "יעריפדיה".

העולם לא בשליטתנו. לכן תמיד אנחנו מחפשים סיבות(!) או הגיון להתנהגות של אנשים אחרים. כמובן רק כשקורה משהו לא נעים...אף אחד לא מחפש את הסיבה ללמה הוא מפנק כל כך. או למה המסאג' שלה ככ נעים...רק הפוך. 
יש לנו תחושה חזקה שאם רק נשאל את החברה הטובה שיודעת עלינו הכל או "זו שמבינה" או אולי נשען על נסיון הסבתא נמצא את הסיבה. המניע. את הלמה. וזה היה נחמד אם מישהו מהם היה צודק. אבל כולם רק מבלבלים אותנו יותר. למה?!
כי בכל נושא בחיים שלנו, החוק היקומי השולט תמיד הוא ש"כל פעם שאנחנו נכנסים למחשבות על "למה" אנחנו טועים." תמיד.
גם החברים והמשפחה שנקראים להסביר טועים. גם זו שהתגרשה כבר 3 פעמים. גם זו שמעולם לא התחתנה כי "אין לה מזל. בררנית. מסכנה". כולם..
.
כי 99 אחוז מהאנשים שמעורבים בריב אתנו (בנזוג, אחות, בוס) בעצמם(!) לא ממש יודעים עד הסוף(!) למה הם התנהגו כמו שהם התנהגו. זה מורכב מדי. ותמיד נשען על (רשימה בהמשך) ואולי גם משהו שאנחנו אמרנו / עשינו.
אז אם הם עצמם לא יודעים למה הם התנהגו ככה...איך ננחש אנחנו?!
כי זה נורא מורכב ולרוב נראה משהו אחר (תמונה) וגם נושא קטן כמו ויכוח על "סרט או אולי ללכת לחברים" נשען על (רשימה חלקית) תכונות מולדות, מידות נרכשות, הילד שבפנים שלעתים עדיין קובע, נסיון חיים מהגן ואילך, ערך עצמי כללי ובזוגיות, מידת הבטחון ביחסים, הצורה ששאלנו, טענות עבר במקרים קודמים, הורמונים, יום נאחס בעבודה, בעיות סקס, מזג אוויר ועוד ועוד...
אז מה עושים? או.
אז קודם כל מפסיקים להשקיע אנרגיה בלהבין למה.
מחליפים את המאמץ הלא יעיל הזה בשאלות לעצמנו: 
1. "מה זה עושה לי ואיך אני מגיב מתוך מקום של שלמות ובטחון במי שאני"...
2. האם הויכוח הזה עקרוני או שעוד 3 חודשים זה כבר לא רלוונטי ואני יכול לוותר..
3. פשוט לשאול: "מה אני יכול לעזור לך עכשיו. מה את צריכה ממני?!". תוצאות מפתיעות. ותמיד ברות יישום. תנסו....(טיפ נפלא שנתן לי בתוכנית הטלוויזיה שלי, חבר יקר, נתי רביץ Nathan Ravitz )
.
יום של אור חברים...זכרו.."אור זורח רק מבפנים החוצה"...ורק אהבה...