top of page

 

כבר שבוע שלא נתתי לכם נק' למחשבה לשבת...(מי קלט את ההומור?!)...והיום קצת NLP...תביטו שניה בתמונה...בואו נפגוש רגע את הילד הפגוע שמסתתר בתוכנו...חי ומשפיע על התגובות שלנו...

כמה משפיע עלינו מה שפעם היינו?! 
למה יש אנשים, שחיים את עצמם בהווה ומברכים על הקיים בעוד שחלק מתעקשים לחיות את העבר? מתעסקים בפנקסנות ובחשבונות עבר ולא מתמקדים בטוב שיש להם כרגע?!

​

לפי היהדות ציר הזמן הוא לא קו ישר כמו בערבית ("אִילִי פָאט מָת" - מה שהיה מת..) אלא ספירלה, כמו בורג ("מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ "...קהלת) וראוי ללמוד ממנו לעתיד. 
 

56358473_10156379853341242_6989549534636

על אותו משקל, התינוק/ילד שפעם היינו, נשאר בתוכנו, "באמצע שלנו" ומקיף אותו (כמו טבעות של עץ) נער מתבגר, שאותו מקיף חייל, שאותו מקיף בן 30 מתלהם, אחרי זה בן 40 מנוסה, בן 50 מפוקח, בן 60 מתוחכם וכן הלאה...

אז מצד אחד, ראוי שנבדוק את עצמנו בבקורתיות, וננסה לאתר את הדמות הפנימית שלנו שברגע זה מגיבה/נעלבת/כועסת...
כדאי שנזכיר לעצמנו שלפעמים אנחנו לא מגיבים בהתאם ל"הווה השולט" שלנו כשאנחנו מתווכחים עם הילדים שלנו, שאנחנו הצד הקובע אלא כאילו אנחנו עדיין מול המורה המעצבנת, הילדים המחרימים או אפילו הגננת המאיימת...

ומצד שני ראוי לזכור שכנראה המבוגר שמולנו בויכוח, בתוכו גם נמצא נער או ילד שהרבה פעמים "תקוע"...ומגיב חזק מדי על הערה קטנה כאילו שלחנו אותו לעונש....

יותר מפעם אחת (גברים לא יודו בזה) אנחנו מתנהגים כמו ילד או ילדה קטנים שבסה"כ רוצים חיבוק ושיבינו אותנו...
וממש מתאכזבים שאנחנו לא מקבלים מה שאנחנו רוצים...ועכשיו

עצם פיתוח המודעות למצב..תרים אותו מהלא-מודע החשוך אל המודע המואר ותפתור את הבעיה לאט לאט....

תיכף מתחיל האביב, ולכבוד הפסח נמיין ונסדר את הארונות שלנו, נבדיל בין חמץ ומצה בארון וננצל את ההזדמנות להפטר מבגדים מיותרים שסתם תופסים מקום מיותר...

אז זו גם הזדמנות "לעשות סדר" פנימי לקראת ההחלטה "מה מיותר וניתן לפסוח מעליו"...כמו התנהגויות ילדותיות או של נער מתמרד מול ילדי או אפילו מול אשתי...מיותר לא?!?

תחשבו על זה....קידה

ייעוץ זוגי, אהב נכזבת, משבר זוגי
bottom of page