top of page

 

תובנות מטיפולי השבוע...יש תופעה שכואבת לי, שאנשים חיים עם בנזוג אלים ושתלטן, הם והילדים לא מאושרים, אפילו סובלים...ועדיין הם לא יוצאים משם. קשה לחיות כך, (התנגשות בין תפיסת הרצוי למציאות, או "דיסוננס קוגניטיבי") אז הם משכנעים את עצמם "למה כדאי להשאר" (כסף, מעמד, בית מרווח) או "למה מפחיד לצאת" ונתקעים שם שנים...

אגב, אני מדבר רק על יחסים לא מאושרים שאין שום סיכוי לשקם. 
אחרת התמונה אחרת.

אני טוען שהבעיה יותר מורכבת, כי מי שתקוע ביחסים אלימים, כלומר יחסים שהוא לא בוחר! מה לעשות אלא נאלץ....הוא גם אלים. כלפי עצמו כמובן. מונע מעצמו מה שמגיע לו....

תחשבו על זה...
 

56262390_10156362158826242_4374757751021

עכשיו בואו רגע נשנה את זוית הראייה ונדבר על הבנזוג השתלטן. יש כאלה שחושבים שבן הזוג שייך להם. או לפחות שהם יכולים להגיד לו מה לעשות, עם מי, מתי, למה וכמה...

סלחו לי על הבוטות אבל זו תפיסה מעוותת שנשענת על חולשות של השתלטן שבעצם חושב, שאין הרבה סיבות להישאר איתו...ואם השני היה יכול לבחור - היה בורח. כאילו אם לא יפעיל כוח, לא יבחרו בו.

אז צריך להחזיק את השני בשרשרת ברזל של ריבים, חָרַמוֹת, אִיוּמִים וכאלה.

 

אבל זו בדיוק הנקודה. הבחירה החופשית בחופש הבחירה...בייחוד שתכף מגיע חג, שבו מצווה לפסוח על אנשים כאלה

ולחגוג את חירותנו לבחור. 

לאף אחד אין רשות לקחת מאתנו את הזכות שלנו לחיים חופשיים מלחץ וכפייה, גם אם היא באה תחת "אני אוהב אותך"

או "זה בשבילך למרות שאת מתנגדת"...

זוגיות מתוקנת מבוססת על דבר אחד בלבד - הזכות שלנו לבחור כל יום מחדש באותו אדם כי הוא טוב לנו ואלינו.

 

כי הוא טוב גם ב"לקבל" מאתנו..ומוקיר תודה. שנאמר חצי בהומור (המצאה שלי): "אפילו השוקולד למריחה, בוחר כל פסח מחדש, במצה שמתחתיו..." כרגיל הכל מתחיל באהבה עצמית...וקידה חגיגית....

בתמונה - צמח תות שמשכנע את עצמו שדווקא כיף וחמים ונעים בתוך המנורה...ולא בשדה עם שאר אחיו החופשיים....

ייעוץ זוגי, אהב נכזבת, משבר זוגי
bottom of page