קולולולו...רעשן...מחשבות מחויכות על החיים ועל חג פורים...שמתי לב שאת כל חגי ישראל אפשר לסכם למשפט אחד...


בכולם המוטיב הוא - "הסתבכנו. כי למרות ש"לא עשינו כלום" רצו להשמיד אותנו...אבל אז התפללנו, צמנו, ואז גיבור/ה או אלוהים הציל אותנו...קרה נס גדול....יאללה בואו נאכל!"..

מצד אחד אני לומד מפורים שיחסית לעמים אחרים די נדפקנו עם האוכל בחגים -
למה בפורים אוזן המן מתפוררת ולא פאי תפוחים?
למה בחנוכה סופגנייה כבדה וישנונית ולא דונאט סקסי? 
למה בפסח מצה יבשה ש"קשה לאכול וקשה להוציא" ולא ג'באטה ריחנית? 
למה בט"ו-בשבט פירות מיובשים ולא פונדו שוקולד? 
על יום כיפור בכלל אין מה לדבר...

עכשיו ברצינות.אני לומד מפורים שרבים מאתנו לא לוקחים אחריות על הפאשלות שלהם ומאשימים כל מיני "המן" בזה שהם לא מספיק מאושרים במקום להסיר את התחפושת ולהתחיל לחיות חיי אמת.אמת, גם אם היא מפחידה בהתחלה, היא כמו השמש. זו הדרך היחידה שמאירה והמתכון היחידי לאושר. 

תחפושת, או בלוף, לא "מחזיק מים"...למשל כל המתחפשים ל"לבד אך מאושרת" "חוגג את רווקותי" "החיים זה מסיבה" וכאלה (בקרוב אכתוב פוסט נפרד רק על זה)....

 

מצד שני אני לומד מפורים, שאם אני בדרך הלא מדויקת לי, תמיד אני אזדקק לעזרת מישהו אחר שיציל אותי. 

שאם לא אתקן את השיטה שלי, בקרוב שוב אסתבך בצרה דומה, ושוב אעמוד ואצעק "הצילו!"...אלברט איינשטיין אמר ש"אם עושים את אותה פעולה, תמיד נקבל את אותה תוצאה"...אז זה. זה זמן נפלא לשינוי...מכירים את אלה שמתגרשות כי בגדו בהם והבעל הבא עושה בדיוק אותו דבר? וזה שאחריו?! ושוב?!חייבים לתקן את הבחירות שלנו. אם בכל חג אנחנו חוגגים הסתבכות אחרת של עם ישראל ותמיד "לא באשמתנו..."...משהו פגום במתכון. 

מזל שבסוף יצאנו מכל צרה אחרת הייתי כותב את הפוסט הזה בבבל...

 

מצד שלישי אני לומד מפורים שאני האחראי היחידי על האושר שלי. שהדרך היחידה היא לקום לעשות. לבדוק לאן אני רוצה להגיע (נניח "זוגיות מאושרת", "להיות בכושר", "ללמוד לבשל", "להחליף עבודה") ולתכנן דרך. עכשיו צריך לפרוט את הדרך לצעדים קטנים ככל האפשר כדי שכל צעד יהיה קל לי...ולהתחיל לעשות. במקום לבכות, לשנות!

 

מצד רביעי אני לומד מפורים ש"מזל" ("פור" זה הטלת גורל, מזל) בדרך כלל עוזר לאחרים...לא לי. שיקום פה אחד שמכיר אישית(!) אחד שזכה בלוטו. אין. 

אז אם אני לא בצד של המזל אין לי ברירה אלא להיות בצד של החוכמה. זה שרואה את הצרה מראש. שלא מחכה 400 שנה כדי להבין "אופס...יוסף מת ונתקענו במצרים והפכו אותנו לעבדים...יש, איזה משה/מושיע בסביבה?".

 

מצד חמישי זה נורא מרגש אותי לראות את כל התחפושות האלה ברחובות ובדפי הפייס של כולם...כאלה מתוקים....הבה נאחל אחד לשני שנלמד מאבותינו ונתחיל, באמונה פנימית ובאהבה העצמית לברוא לנו שינוי וימים מתוקים של אושר...חג שמח חברים יקרים...קידת אוזן משולשת במילוי תמרים...

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon
  • Twitter Social Icon
054-8118400 - לתיאום פגישת ייעוץ ליחידים ולזוגות
 האתר נבנה ע"י : "פינצטה" יחסי ציבור והפקות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now