תובנות השבוע בקליניקה...ונק' למחשבה, לנשים בעיקר: בכל שלב של הזוגיות, ברגע שאת מתעסקת יותר מדי ב"למה אמר", "למה התכוון", "מתי יחזור", "זה נורמלי ש"...וכאלה, זה סימן שאת מוותרת לעצמך יותר מדי וקרוב לוודאי שגם - על עצמך. 

שמשהו "מתאים לי", כמו באוכל, או בעבודה, זה קל, טבעי, זורם, בלי יותר מדי חפירות וממש ממש נעים. ככה פשוט. 
פשוט. כמו כוס אספרסו משובח.

לא מסובך ולא מתוסבך.
יותר מדי פעמים אנחנו מחבקים קיפוד, נדקרים ומנסים לשכנע את עצמנו שזה בעצם כלבלב עם קוץ. זה לא. 
הגיע זמן חשבון נפש ופעולה נחרצת מתוך אהבה עצמית. 

עוד מעט מגיע יום האישה, שרבים רואים בו יום העצמה וזה בסדר גמור, אבל לפני שמעצימים יש לעצור רגע, לבחון ולעשות סדר...את מה מעצימים ואת מה מתקנים...

טעות נפוצה למשל:
האם בלי לשים לב, אני מעצימה את עצמי (כולם עכשיו אוהבים להגיד "את מלכה") רק כדי שיהיה לי תירוץ לוותר על מה שמגיע לי, ולהמשיך להיות - לא מספיק מאושרת?!

מלכה אמורה לחוש כמו מלכה, להתנהג כמו מלכה ובעיקר בעיקר - לקבל יחס של מלכה!!! זה מצבך?! לא?!?! אז בבקשה לנוע...:-)

אני יודע שהכתפיים שלך יכולות להחזיק את כל העולם, אבל אין שום חובה כזו...אפשר גם אחרת...

שבוע נחת ואור...שתמיד, אבל תמיד, זורח מבפנים החוצה...קידה